הסרט הוא עיבוד לסיפור מהמיתולוגיה היוונית על קורותיו של פרסאוס (סאם וורטינגטון), יוצא חלציו של זאוס (ליאם ניסן) ומלכה אנושית, אותה הכניס זאוס להריון במרמה.


פרסאוס התינוק מגיע מן הים אל ספינת דייג של איש קשה יום ומשפחתו. הילד גדל עד שמגיעה שעתו להשלים את ייעודו.

בעולם היווני יש תמיד בלאגן כאשר בני האדם יוצאים נגד האלים ולא מוכנים עוד לקבל את מרותם והעונשים הכבדים שהם מטילים על בני האדם.

בני העיר ארגוס מפילים את פסלו של זאוס אל הים. האדס (ראף פיינס), האל המולך בשאול ואחיו של זאוס, מיד יוצא לקראתם, משמיד את חיילי העיר שהיו מעורבים ובדרך גם מטביע את ספינתו של פרסאוס ובכך הורג את משפחתו.

פרסאוס נשטף אל חופי העיר ארגוס. כאשר נמשכת התרסתם של בני האדם, חוזר האדס אל העיר ומכריז כי עוד שבוע יגיע הקראקן-מפלצת נוראית שתשמיד את העיר אלא אם כן תוקרב הנסיכה ותשביע את רעבונו של הקראקן.

אכול רגשי נקמה יוצא פרסאוס, בעזרתם של כמה מחיילי העיר, למסע על מנת למצוא דרך להשמיד את הקראקן. מסעו ייקח אותו אל המכשפות בעלות העין הרואה את העתיד, אל מדוזה היושבת בשאול וחזרה לעיר.

הפוטנציאל הסיפורי האדיר הולך לאיבוד באדפטציה זו. הסרט למעשה מורכב מסצנות קרב וקטעי קישור שלא ממש קורה בהם דבר.

אמנם הקרבות הם שיאי הסיפור, אולם העריכה הנוראית של הסרט מונעת כל הנאה מקטעים אלה. כל סצנת הקרבות ערוכות כך שלא ניתן להבין בכלל מי נגד מי, לא ניתן לראות כמעט את פעולות הקרב עצמן אלא רק את תוצאותיהן וכך אובד חלק מהותי מהסרט.

מסעו של פרסאוס מורכב מכמה נקודות מאוד מהותיות ו-"מפורסמות" בסיפורי העולם המיתולוגי. המכשפות הרואות את העתיד וניסיונו של פרסאוס לכרות את ראשה של מדוזה, שכל המביט בה הופך לאבן. אך אנו קיבלנו שתי סצנות סכמתיות ופשוטות שמנעו מאיתנו להבין את המורכבות של מפגשים אלה וחשיבותם בסיפורי המיתולוגיה.

האכזבה הגדולה ביותר הייתה בקרב מול הקראקן שאמורה להוות את הקליימקס בסרט ואורכת אולי חמש דקות. אפשר היה להשיג יותר.

אך גם את זה ניתן היה לתקן. המיתולוגיה היוונית עוסקת רבות במערכות יחסים של אלים מול אלים, ואלים מול בני אדם. מאבקו של האדס בזאוס ויחסו של זאוס לבנו פרסאוס, יכולים היו ליצור חוויה גדולה אף יותר מעוד סרט קרבות, ופה הפספוס האמיתי של הסרט. יש נגיעות קטנות ביחסים המורכבים והבלטה מיותרת של האדס על פניו של זאוס.

נראה כי לבמאי הייתה אג'נדה משלו והיא לחבר בין המיתולוגיה היוונית למיתולוגיה הנוצרית. דמותו של פרסאוס מסתירה בתוכה את ישו. אם שהרתה לאל, בנו של אדם פשוט, פרסאוס כחצי אל חצי בן אדם, התייחסויות רבות אליו כ-"מושיענו", ירידה לשאול ו- "חזרה מן המתים" ומפגש קצרצר שלו עם זאוס המופיע בגלימה לבנה ושיער ארוך ומבקש מבנו להשלים את משימתו.

אך בכל זאת יש דבר טוב שניתן לציין. הופעתו האדירה של רייף פיינס כהאדס. פיינס בהחלט עוזר להחזיק את הסרט וחבל שהבמאי לא השקיע יותר בפיתוח הסצנות שלו מול זאוס ושאר האלים. כך הייתה נוספת עוד שכבה לסרט ומעלה אותו בדרגה.

אני חייב לציין כי ההקרנה בתלת מימד הייתה נוראית. המשקפיים המלוכלכות והמושחרות לא אפשרו ליהנות מהסרט ולצערי נאלצתי להסיר את המשקפיים ולצפות ברוב הסרט ללא אפקט התלת מימד.

התנגשות הטיטאנים
Clash of the Titans
ארה"ב 2010

במאי: לואי לטרי
תסריט: פיל היי, מאט מנפרדי
שחקנים: סם וורטינגטון , גאמה ארטרטון, רייף פיינס, ליאם ניסן, ניקולאס הולט, דני יוסטון

מקבל כוכב אחד * מתוך חמישה *****

הסרט מציג בבתי הקולנוע ברחבי הארץ