לאחרונה התבשרנו על סוף השבוע הקופתי ביותר בתולדות הוליווד. לנתון הזה תרם בעיקר הסרט אוואטר, סרט עשיר בתקציב, בטכנולוגיה, אנימציית תלת ממד, סיפור אהבה כאילו הרואי, מלחמה וכמובן חייזרים.
כאילו הייתה זו תגובת נגד, מועלה בסינמטק הסרט הקזחי "טולפן", סרט מעין דוקומנטרי על חייו של רועה מתחיל בערבות קחזסטן. הסרט מרהיב בפשטותו, תמונות המדבר וחיי היומיום. אין חייזרים ואין תלת ממד, יש את חייהם הפשוטים והעניים של הרועים, יש כבשים, גמלים, אוהלים וסיפור אהבה לא ממומש.
למרות שמדובר בעולם שלא מוכר לרובנו, למעט אסוציאציות רחוקת לתנ"ך, הסיפור של הסרט אוניברסאלי, אולי אוניברסאלי מדי.
אסא, גיבור הסרט, נתקל בבעיות שמציקות לכל אדם, בין אם הוא רועה בקזחסטן ובין אם הוא חי במדינה שמייצרת חייזרים, הקושי בלמצוא אהבה והקושי בלהסתדר בעבודה.
אסא מסיים את שירותו בצי ומנסה להתחיל את חייו הבוגרים כרועה צאן עם משפחתו (אחותו, גיסו וילדיהם).
המלכוד הוא שכדי להיות רועה צאן אתה צריך אישה, שתוכל לטפל בעבודות הבית. אלא שרק בחורה רווקה אחת (טולפן) נמצאת באזור, והיא לא שמה על גיבורנו. ככל הנראה בשל אוזניו הבולטות (אנחנו לא רואים או שומעים אותה וכך היא נשארת בלתי מושגת). אסא לא מוצלח באהבה ולא מוצלח בעבודה כרועה, לכן גיסו יורד לחייו.
מדובר בסרטו העלילתי הראשון של סרגיי דבורצבוי, אך העלילה כמעט נעדרת. זהו סרט של תמונות, עם אותם ריטואלים שחוזרים שוב ושוב: הבת ששרה, הבן הגדול שזוכר תוכניות רדיו, הבן הקטן ודמיונו, החבר עם החלומות על העיר הגדולה ועל בחורות ערומות, פגעי הטבע - כולם תקועים באותו מקום, יחד עם אסא, באותו הקצב של המדבר, ולא נראה שהם מתקדמים לשום מקום.
יש רק רגע אחד עיקרי של שינוי, הצלחה אחת של אסא לאחר כל הכישלונות וכמובן גם הסוף הברור והבלתי נמנע.
הדלות של הסרט, שכנראה הפכה אותו לחביב המבקרים, היא הפגם הראשי שלו. אין כמעט בסרט רגעים גדולים, וקשה מאוד להזדהות או להתעניין באנשים שעושים שוב ושוב את אותם דברים. כל מה שנותר הוא להבין, אך זה לא מספיק מעניין.
עיקר העניין שהסרט אמור ליצור הוא מה שכונה על-ידי אנשי היח"צ עולם הולך ונעלם, ואכן יש רגעים שנדירים בחייו של הצופה העירוני -חיים ומוות של צאן, התנהגות גמלים משעשעת וחייהם הקשים של הרועים - וכן צילומים מוצלחים, ואפילו רגע שיא של לידת כבשה, אולי הרגע היחיד שהצליח לעורר רגשית את הקהל, לטוב ולרע.
אחד המבקרים כינה זאת "אפקטים של הטבע", וכאן בדיוק טמונה הבעיה. למרות שמדובר בסרט דל אמצעים, ללא טכנולוגיות גרנדיוזיות, זה עדיין, כמו אוואטר, סרט אפקטים. אז מה אם הם של הטבע?
טולפן Tulpan
בימוי: Sergei Dvortsevoy
שחקנים: Ondasyn Besikbasov, Samal Yeslyamova, Tulepbergen Baisakalov, Bereke Turganba
מדינה: קזחסטאן
שפה: קזחית, רוסית
אורך הסרט: 100 דקות
הסרט מוצג בסינמטקים ברחבי הארץ



המדריך של הרצליה
