מלחמת לבנון השנייה, קיץ 2006, הולידה אצל מעין פרוינד את הספר "מלחמה - מדריך הישרדות" שכולל הוראות שימוש מאוירות בששה פרקים: מעבר משיגרה לחירום, תפקוד תחת לחץ, נפילה בשבי, התמודדות עם פציעות, נפילה בקרב והיום שאחרי. המחשבה הראשונה היא על גלעד שליט, השנייה על רון ארד (במיוחד בעמוד שבו יש דוגמאות כיצד תיראה אחרי כל תקופה בשבי - שבוע, שלושה חודשים, שנה, שלוש, עשר). השלישית והרביעית כבר פרטיות יותר.

הם בוודאי סובלים וסבלו, אי אפשר לחשוב עליהם וגם לצחוק מהספר. הדרך היחידה היא להדחיק, ולבחון את הספר כאילו מדובר במלחמה של מישהו אחר.

כיוון שזהו פרויקט הגמר של פרוינד במחלקה לתקשורת חזותית ב"שנקר", לכל עמוד הוקדשה מחשבה, וזה כולל גם את הכריכה הקדמית ("כך תשרוד את המלחמה הראשונה שלך!"), האחורית (א"זהרה! ספר זה אינו חסין כדורים ואין להשתמש בו בתור מחסה"), העמוד הראשון (הרבה פתקיות "יהיה בסדר!" לגזירה), ועמוד הקרדיטים ("יש לשמור במקום מוצל וקריר").

אולי כבר יצא לכם לראות את הצילומים של "איך להישאר בכושר גם בתקופת השבי". אבל מה דעתכם על הגלויה המוכנה מהשבי, עם חמש אפשרויות סימון ועוד מקום לכתיבה חופשית:

"משפחה יקרה:
□ מדהים כאן, אתם חייבים לקפוץ לבקר מתישהו.
□ ראיתי כבר מקומות מדהימים יותר.
□ את האמת, יכול להיות יותר טוב, מתנהגים קצת לא יפה פה לישראלים.
□ לא חוזר לפה יותר!
□ תוציאו אותי מפה, בבקשה.
מתגעגע, מעין"

המכתב הזה ממוקם בעמ' 38. ממול, בעמ' 39, אנשי קשר: חסן נסראללה hassan@hizbullah.org.ir, גבי אשכנזי gabi@idf.il, אהוד אולמרט pm@gov.il, אהוד ברק ehudb@gov.il.

כמה עמודים קדימה, יש טופס לציטוט מילותיו האחרונות של חבר שנפגע. שאלות אופציונליות:

"משהו שתמיד רצית להגיד ל_________ ואף פעם לא הספקת;
טוב למות בעד ארצנו □ כן □ לא;
ברשותך, לפני לכתך, מספר שאלות שביעות רצון (סמן בריבוע המתאים ביותר לתפיסת עולמך - מסכים במידה מעטה, מסכים במידה רבה):
1. היה טוב וטוב שהיה
2. אני שמח שקראו לי להגיע למלחמה
4. מתתי סתם בלי סיבה
6. במידה והייתי נשאר בחיים הייתי מגיע למלחמה הבאה".

כמובן שיש עוד הרבה מחשבה יצירתית עם הומור שחור - משהו שנראה לי שחיילי צה"ל מאומנים עליו, בכל זאת היו פה כמה וכמה מלחמות, שתי אינתיפאדות והרבה בוץ לבנוני. ועם זאת, לא ברור לי מי יקנה את הספר: האם יש חייל שנלחם בלבנון, בעזה או בשטחים, וכל הבדיחות האלה באמת יגרמו לו לצחוק? כתרגיל גרפי זה אכן מוצלח ברמה המזעזעת של המילה, אבל איזו אימא תוכל להציץ בזה? (פרוינד מתנצל מראש בפני אימא שלו, "שקיבלה את כל הסיוטים שלה כרוכים בספר").

באתר של פרוינד ("מי ייתן ולא אצטרך להשתמש במדריך זה לעולם") יש תגובות מכל הסוגים. הרבה אנשים חשבו שהוא מוכשר, הרבה חשבו שהוא חצה את הקווים. מישהו אחד כתב "מטופש" 63 פעמים. אני לא מצטערת שהספר הגיע לידיי, אני רק לא יודעת מה לעשות איתו עכשיו.

* היום, בלי קשר לפוסט, סיפרו לי שפרוינד היה אחד התלמידים הכי מוכשרים במחלקה לתקשורת חזותית. כאמור לפני שזה היה ספר זו היתה עבודת גמר, והגשת העבודה, לפי מה שהבנתי, נעשתה מעלה במה - כל תלמידי המחלקה מציגים עבודות סיום, חברים ומשפחות יושבים בקהל, והמנחים נותנים את הערותיהם לפני כולם (קצת כמו כוכב נולד, אם להשתמש בהשוואה דפוקה). בכל אופן, גם ההורים של פרוינד היו בקהל (!), ולמרות שהוא קיבל מעט הערות גרפיות היה ברור שהמנחים מרוצים מאוד מאוד מהסטודנט המוכשר.

"מלחמה מדריך הישרדות" מאת מעין פרוינד. הוצאת גלורי, 2008. 88 עמ'.